דילוג לתוכן הראשי

למה אני לא אוהב השקעות "אלטרנטיביות"?



אין לראות בכתוב ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו, נתוניו, מצבו הכספי, נסיבות ומטרות השקעתו המיוחדות של כל אדם, או תחליף לייעוץ כאמור. אין לראות בתוכן משום המלצה ו/או ייעוץ מקצועי מכל סוג.

בהמשך לפוסט אסטרטגיית ההשקעה שלי , מצאתי לנכון להרחיב בנושא ההשקעות "האלטרנטיביות". הגרשים במכוון.
אז למה אני לא אוהב השקעות אלטרנטיביות?
לפני שאפרוש את טיעוניי בנושא, קודם בו נבין על מה מדובר. בד"כ שמדברים על השקעות אלטרנטיביות מתכוונים להשקעות שאינן סחירות בבורסה כלשהי. כלומר השקעות אילו אמורות לספק אלטרנטיבה לשוק הסחיר.
דוגמאות להשקעות אלטרנטיביות:
  • קניית נדל"ן בחו"ל והשכרתו.
  • קרנות גידור.
  • מטבעות קריפטוגרפים.
  • NFT.
  • קרנות חוב.
  • קרנות הלוואות P2P.
  • קרנות הלוואות לנדל"ן.
  • קרנות נדל"ן יזמיות.
  • אמנות.
  • שעונים.
  • קרקע חקלאית.
  • ועוד...
ראשית, בואו נתעכב על המושג "אלטרנטיבי". לדעתי, יש פה גם אלמנט מיתוגי ושיווקי, כביכול שההשקעות האלטרנטיביות יכולות לתת לך משהו שהשקעות סחירות לא מסוגלות לספק. בחלק מהמקרים, מנסים לשווק את זה כמשהו אקסלוסיבי, שלא נגיש לכל אחד. בד"כ, גם נדרש סכום מינימילי על מנת להצטרף, לעיתים ההשקעות פתוחות למשקיעים כשירים בלבד(משקיעים בעלי הון גבוה). בחלק הקיצוני של המנעד, מדובר בנוכלות של ממש, ואתם תשמעו סיסמאות כמו "הזדמנות חד פעמית שלא תחזור", "תשואה מובטחת" ועוד. השקעה "סודית" שעוברת מפה לאוזן בין בני משפחה וחברים...וכאמור לא חסרים סיפורים, המתפרסמים חדשות לבקרים, על אנשים שאיבדו את כל הונם בהרפתקאות מעין אילו.

אז בואו נבחן אספקטים שונים של השקעה אלטרנטיבית ונבין האם יש בהשקעה כזו ערך מוסף לתיק ההשקעות:
  1. יצירת ערך כלכלי אמיתי - בחלק מההשקעות אין הגיון כלכלי והן מבוססות על כך שהפתי\פראייר הבא אמור לקנות את הנכס במחיר גבוה יותר מהמחיר שהקונה הקודם רכש אותן. זה יכול לעבוד למשך זמן מסויים אבל בסופו של דבר האמת יוצאת לאור והכל קורס. זאת בניגוד להשקעות היוצרות ערך כלכלי(קיים במנגנון אבל לא מובטח) כגון אג"ח המשלם ריבית, מניה(המייצגת עסק) שמשלמת דיבידנד.
  2. פיזור - ישנה טענה שהשקעה אלטרנטיבית מספקת פיזור מיטיבי. לדעתי ההפך הוא הנכון, השקעה אלטרנטיבית בד"כ דורשת סכום מינימלי גבוה על מנת להשתתף, סכום המושקע כולו בהשקעה אחת (מן הסתם, למשקיע הפרטי הממוצע אין יכולת לפזר על נכסים אלטרנטיבים רבים). כשלון בהשקעה יכול לגרום לנזק חמור לתיק.
  3. קורלציה נמוכה לשוק הסחיר - עוד נטען כי השקעות אלטרנטיביות אינן סובלות מהתנודתיות הגבוהה של השוק הסחיר. לדעתי מדובר באשלייה, בזמן משבר ייתכן והשוק הסחיר יסבול מירידת מחירים משמעותית, ואז כביכול הנכס האלטרנטיבי שומר על מחירו, אבל זה לא נכון. הדבר נובע מכך שהנכס האלטרנטיבי לא משוערך(נקבע מחירו) באופן יום-יומי, אבל בפועל, במידה ונצליח להנזיל את הנכס(שזה עניין בפני עצמו) נקבל את המחיר של נכס דומה בשוק הסחיר. למה שמישהו יהיה מוכן לשלם מחיר גבוה יותר, שהוא יכול לקנות את אותו מוצר בהנחה של עשרות אחוזים?!? זאת ועוד, אני דווקא רואה יתרון בתנודתיות הקיימת בשוק ההון הסחיר, יש הזדמנויות לקנות נכסים בהנחה.
  4. נזילות - נזילות היא חסרון משמעותי בנכסים אלטרנטיבים. בזמנים "רגילים" בד"כ ההשקעות חסומות, כלומר נדרשת התראה מראש על מנת למשוך את הכספים. בזמני משבר סוגיית הנזילות יכולה להחמיר אף יותר, עד כדי עצירה מוחלטת של המשיכות. למשל, בעת הקורונה היה קושי לממש השקעות P2P בישראל והיה עיכוב גדול בקבלת הכספים, גם במשבר של 2022 היו הגבלות של משיכות מקרנות נדל"ן בחו"ל. לדעתי, נזילות של נכס, הוא מרכיב מהותי ביכולת של הנכס לשמור על ערכו. אם אני לא יכול לממש, אז שווי הנכס למעשה הוא אפס. גם מימוש בהפסד גדול, רק בשל קשיי נזילות, הוא לא מתקבל על הדעת בעיניי.
  5. הגנה של המשקיע מפני עצמו - בהמשך לסעיף הקודם, ישנה אמירה כי חוסר הנזילות הוא דווקא יתרון, כי זה מונע מהמשקיע לעשות שטויות ולממש את ההשקעה בחופזה בגלל תנודתיות זמנית וחולפת. לדעתי זה לא הפתרון הנכון, הפתרון הנכון הוא לללמוד ולהבין מה אתה עושה ובמה אתה משקיע. לאחר שאתה מבין, אין צורך בהגבלות מלאכותיות מעין אלה והדבר הנכון לעשות כבר ברור מאליו.
  6. תשואה עודפת - מחקרים שונים, שבדקו קרנות כגון קרנות גידור או קרנות המשקיעות במניות פרטיות(לא סחירות), מצביעים על כך שאין שום הוכחה שהשקעות אלטרנטיביות נותנות תשואה עודפת על פני השוק הסחיר, במונחים של תשואה\סיכון. זכורה במיוחד ההתערבות של וורן באפט, בימי המשבר הפיננסי ב 2008, עם קרן הגידור פרוטז'ה כי השקעה במדד המניות S&P 500 תניב תשואה גבוהה יותר מהשקעה בקרנות גידור במשך 10 שנים. הקרן שעקבה אחרי מדד S&P 500 הניבה במהלך 10 השנים תשואה שנתית ממוצעת של 7.1%, בעוד שסל הקרנות שבחרה פרוטז'ה השיג באותה התקופה תשואה שנתית ממוצעת של 2.2%.
  7. עלות - השקעה בנכס אלטרנטיבי זה יקר! למשל, דמי ניהול טיפוסיים בקרנות גידור נעים לרוב סביב 2% משווי ההשקעה ובנוסף דמי הצלחה טיפוסיים יהיו בגובה של 20% מהתשואה שהשיגה הקרן במהלך השנה. דוגמה נוספת, קרן הלוואות P2P בארה"ב, דמי ניהול 1% + דמי הצלחה 12.5%. זה יקר באופן שערורייתי לעומת האלטרנטיבות בשוק הסחיר. אתם כנראה מממנים את המנגנון המנופח שמנהל את ההשקעה הזו. ואל תשכחו, כל שבריר של דמי ניהול ועמלות גורע מהתשואה שלכם.
  8. מורכבות - השקעות אלטרנטיביות הן מורכבות, ככל שההשקעה מסובכת יותר במבנה שלה ובמספר המתווכים המעורבים בה, כך הסיכון של ההשקעה גובר, כי יש הרבה נקודות תורפה ולכן הסיכוי לכשל של כל ההשקעה עולה באופן משמעותי. זאת ועוד, בהשקעה מורכבת נוצר חיץ בין המשקיע לנכס\כסף שלו. אני מעדיף להיות כמה שיותר קרוב לנכס שלי, ושתהיה לי את היכולת להנזיל אותו באופן עצמאי, ללא תלות באחרים. ולכן אני נמנע מההשקעות מורכבות ובכללן השקעות אלטרנטיביות.
  9. פיקוח - שוק ההון הסחיר הוא שוק שמפוקח ע"י גורמי רגולציה שונים, למשל בארה"ב יש את ה SEC ובארץ התפקיד הוא בידי רשות ניירות הערך. אז מה הגופים האלה עושים? בגדול - "שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך." בין השאר, פיקוח על חברות המציעים ניירות ערך לציבור, פיקוח על מנהלי קרנות נאמנות, רישוי מנהלי תיקים, יועצי השקעות ומשווקי השקעות, פיקוח על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה ועוד. ומה קורה בשוק האלטרנטיבי? ג'ונגל, רוב ההשקעות לא מפוקחות. נכון שהפיקוח בשוק הסחיר הוא לא מושלם, אבל ההבדל הוא שמיים וארץ. זאת ועוד, בהשקעות מפוקחות, מוטלות מגבלות שונות על מארגני ההשקעה שנועדו להגביל את הסיכון, דבר שלא קיים בהשקעות לא מפוקחות, למשל קרנות גידור יכולות לבצע השקעות מסוכנות שקרנות נאמנות לא יכולות.
  10. שווי הוגן - המחיר של נכס אלטרנטיבי נקבע ע"י מעריך שווי הפועל לפי מודל מסויים, המחיר נקבע כל פרק זמן של רבעון או פעם בשנה. אז מה הבעיה בזה? ראשית, יכול להיות 2 שמאים שיעריכו שווי הוגן שונה, מאחר והסחורה לא מוצעת בשוק החופשי, הנתון להיצע וביקוש, השווי ההוגן נתון לפרשנות, כך שלדעתי המשקיע ניזוק מזה, מכיוון שהוא לא מקבל את הערך האמיתי של הנכס. עיוות נוסף שקיים, למשל בשוק הפנסיוני, קרן השתלמות או קופת גמל שמחזיקה נכסים אלטרנטיבים ביחד עם נכסים סחירים - בשעת משבר, שיש בקשות למשוך את הכסף ממסלולים מסוכנים, מנהל הקרן נאלץ למכור נכסים סחירים ואז נוצר מצב, שהחוסכים שמושכים, מקבלים את המחיר של הנכס האלטרנטיבי לפני השערוך שכולל את הירידה. לעומת זאת מי שנשאר בקרן סופג את ההפסד כאשר מבוצע השערוך הבא. באותה מידה, מי שמכניס כספים לקרן המכילה נכסים אלטרנטיבים לפני שבוצע שערוך הכולל את ההפסד, למעשה, מפסיד כסף.
  11. אמינות, וניגוד אינטרסים - כמו שהזכרתי, בחלק מ"ההשקעות" מדובר במעשה נוכלות של ממש, לא מזמן התפוצצה פרשה גדולה של הונאת פונזי, בה מאות משקיעים איבדו מאות מליוני שקלים במצטבר. אתם באמת רוצים לרדוף אחרי הכסף שלכם שנים בבתי משפט? אם בכלל בסוף התהליך יישאר משהו...ואם אתם חושבים שתצליחו לדעת מי אמין ומי לא.. אז אתם טועים. בנוסף, ישנם מקרים נוספים שבהם המשקיע שיזם את ההשקעה,  גורף את הדמי הניהול המובטחים מהמשקיעים הקטנים ומשאיר אותם עם כל הסיכון. אם השותף הכללי לא משקיע סכום נאה באותם תנאים של המשקיעים הקטנים אז יש פה דגל אדום....
  12. סיכון - השקעות אלטרנטיביות הן הרבה יותר מסוכנות לטעמי מהשקעות בשוק הסחיר, בשל הסיבות שהזכרתי בסעיפים הקודמים. ייתכן והמספרים היבשים על הנייר שמשוווקים נשמעים מפתים, אבל כל כך הרבה דברים יכולים להשתבש שזה פשוט לא שווה לקחת את הסיכון הזה - התשואה לא מפצה על הסיכון. אני מעדיף את ה7% + מדד שאפשר לקבל על מדדים לטווח ארוך בשוק הסחיר מאשר את ה 15% (במקרה הטוב) שרשומים על הקרח בהשקעה אלטרנטיבית. במקרה הזה, ההעדפה שלי היא לאט יותר אבל בטוח יותר.
  13. "כאב ראש" - בהשקעה אלטרנטיבית יש הרבה כאב ראש. ניקח לדוגמה, קניית נדל"ן בחו"ל, למשל ארה"ב או אנגליה. איך אפשר בכלל להתחיל להתמודד עם דבר כזה? אתה צריך לנסוע למדינה, לאתר נכס, לשכור שירותים של מומחים מקומיים, לתחזק את הנכס, לדאוג לאכלוס דיירים. להתמודד עם החוקים המקומים של המדינה. והכל בשלט רחוק, במרחק של אלפי קילומטרים. ואם אתה לא רוצה לעשות את כל זה, אתה צריך לשלם למישהו אחר שיעשה את זה במקומך. ואיך אתה בוחר אותו? בקיצור מדובר באופרציה מטורפת. אני מעדיף שההשקעה שלי תעבוד בשבילי ולא להפך...אז ברשותכם אוותר.
  14. קושי בבחירת השקעה מנצחת - מזה עשרות שנים אוניברסיטת ייל בארה"ב מבצעת השקעות אלטרנטיביות בהצלחה, חשיפה שיכולה להגיע ל 50% מהתיק הפנסיוני. הצלחה זו, תפסה את תשומת הלב של משקיעים רבים בתעשייה, ביניהן גם קרנות פנסיה בארה"ב שניסו לחקות אסטרטגייה זו. מה מסתבר? שבבחינת הביצועים שהקרנות השיגו בדיעבד, היה עדיף להם לבצע השקעה פשוטה במדד מניות רחב בשוק הסחיר ולקבל תשואה טובה יותר. הבעיה של לבחור השקעה שתניב תשואה עודפת על השוק, היא לא רק בעיה של השוק הסחיר, הבעיה זו קיימת גם בשוק האלטרנטיבי. כנראה, שבייל יש תהליך ומנהלים שעד כה הצליחו לעשות את זה, אבל כאמור להצליח לעשות את זה בתור משקיע פרטי זה חסר סיכוי. זאת ועוד, משקיע פרטי, יכול לפזר על מספר נמוך של השקעות אלטרנטיביות(לאור סכומי המינימום הגבוהים הנדרשים) ולכן הוא אף מגדיל את הסיכון שלא לבחור נכון.
  15. מיסוי - מיסוי הוא מרכיב חשוב בבחינת כדאיות ההשקעה בנכס מסויים. ישנם אנשים שביצעו השקעות ללא בדיקה נאותה, ואז התברר בדיעבד, כי בהתחשב במיסוי, ההשקעה לא כלכלית. למדינות שונות, מיסים שונים ומשונים, למשל בארה"ב קיים מס פדרלי, מס מדינתי ומס עירוני. המיסוי גם מושפע מתקופת ההחזקה(תקופה קצרה או ארוכה) ומאופי השימוש בנכס. המשקיע הפרטי יידרש לבעל מקצוע(רו"ח למשל) הבקי בחוקי המס הן של ישראל והן של המדינה בה נרכש הנכס, כולל התחשבות באמנות מס, במידה וקיימות, כדי להבין את המשמעות המיסוית של ההשקעה. דבר שמן הסתם כרוך בהוצאה כספית נוספת. בשוק הסחיר המס פשוט וברור, 25% על הרווח הריאלי, כך שהצרה הזו נחסכת מאיתנו...
  16. העברה בין דורית - בחלק מהמקרים העברה בין דורית כרוכה בתשלום מיסים משמעותיים. למשל בארה"ב חל מס עיזבון על אזרחים ישראליים המחזיקים נכס הרשום במדינה. יש פטור על 60000$. המס יכול להגיע עד ל 40% מערך הנכס(לא מהרווח!). נכון שבפועל, עבור ניירות ערך, המס לא נגבה מזרים, אבל עבור נכסי נדל"ן ישנה גבייה, אם כי לפי הנתונים המצויים בידיי, היא לא משמעותית. אבל מה יקרה אם הIRS יחליט להדק את האכיפה? מה אפשר לעשות? אז אתה יכול לעשות כל מיני טריקים של ביטוח חיים והקמת כל מיני ישויות משפטיות שמאפשרות לעקוף את המס הזה(ובדרך תפרנס עוד כמה מתווכים), אבל כאמור כבר הזכרתי שאני לא אוהב "כאבי ראש" ..... לסיכום נקודה זו, אומר, שאני מעדיף להשאיר ליקיריי את המקסימום האפשרי ולא לתרום חלק מההון שנצבר בעמל רב לדוד סם. אני מעדיף את האלטרנטיבה הסחירה של קרן אירית על מדד מניות רחב שנמנעת מכל הסיפור הזה.
  אם הגעתם עד לפה, אז נראה לי שאתם כבר מבינים, למה אני לא אוהב השקעות אלטרנטיביות.
  לכן לדעתי, נכס "אלטרנטיבי" הוא לא נכס שמוסיף ערך כלשהו לתיק ההשקעות, להפך, הוא מוסיף סיכון לא מפוצה.
  ולכן אני אישית, לא מחזיק נכסים מסוג זה.
  
 אשמח ללוות אותך בתהליך בניית תיק ההשקעות שלך, לאור העקרונות שהזכרתי בפוסט אסטרטגיית ההשקעה שלי ועל סמך נסיוני העשיר. אתה מוזמן ליצור קשר.

  בברכה,
  איציק אהרוני
  יועץ ומתכנן פיננסי CFP

  
  


תגובות

  1. אנונימי24/1/23 12:14

    השערה: מסובכות, בעלי מתווחים ולא תמיד נזילות..?

    השבמחק
  2. תודה על פוסט מפורט וברור

    השבמחק
  3. אנונימי26/6/23 14:54

    רציתי להגיב מחשבון הגוגל שלי אבל זה לא נותן לי להכנס אליו

    קודם כל תודה, אוהב את הבלוג שלך וניכר ההבנה והידע

    בעקרון מסכים עם מה שכתבת, לגבי קריפטו אני חלוק עליך, כמובן יש הרבה זבל שם, אבל יש מטבעות מרכזיים שהם השקעה כדאית (במיוחד למי שזיהה מוקדם ונכנס)
    בדיוק הוגשו בקשות של כל הגופים המוסדיים הגדולים לאפשר להם לסחור בקריפטו
    ככה שניתן לשער בקלות שהשוק הזה יגדל ויתחזק ויתפוס נדבך מאד מרכזי

    לגבי קרנות גידור אשמח להסבר
    למשל מדוע לא לקנות מניות של ווארן באפט (ברייקשייר האתווי)
    הוא הוכיח עצמו כמשקיע טוב

    השבמחק
    תשובות
    1. קריפטו - כמו שכתבתי בפוסט על האסטרטגיה,קריפטו לא מייצר לך ערך, לא דיבידנד ולא ריבית. הכל מבוסס על התקווה שתוכל למכור במחיר יותר גבוה. אני חושב שיש נכסים אחרים, כגון מניות, שהוכיחו את עצמן לאורך 200 שנה האחרונות כבעלות פוטנציאל לייצר תשואה נאה על ההון. לא רואה סיבה להסתכן בקריפטו. וגם אם תשקיע בו, כמה תשים? 1%-5%, בכל מקרה, לא יהיה לזה השפעה דרמטית על התיק.
      לגבי באפט,הוא עשה את ההון כאשר התיק שלו היה קטן, עכשיו קשה לו לתת תשואה עודפת על המדד.ומה תעשה שבאפט ימות והמחליף שלו יהיה גרוע? ובכל מקרה, בחירת מניות לא הוכיחה את עצמה כמשהו שיכול לתת תשואה עודפת על המדד.

      מחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

אסטרטגיית ההשקעה שלי - במה ואיך להשקיע?

מבוא בפוסט זה ארצה להתמקד בגישה שלי להשקעות, ספציפית במה ואיך אני משקיע. חשוב להדגיש שכל נושא ההשקעות הוא האמצעי ולא המטרה.  השקעת הכסף שברשותך נועדה להשיג את המטרות שקבעת לעצמך בחיים.  אנחנו ניגש לתכנן ולבצע השקעות רק לאחר שהגדרנו מטרות אילו. הקצאת הנכסים וההשקעות הספציפיות יבחרו לאור מטרות אילו. דיסקלמר נוסף לפני שנצלול - אין לראות בכתוב ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו, נתוניו, מצבו הכספי, נסיבות ומטרות השקעתו המיוחדות של כל אדם, או תחליף לייעוץ כאמור. אין לראות בתוכן משום המלצה ו/או ייעוץ מקצועי מכל סוג. האמור בפוסט זה נכתב על סמך ניסיון עיוני ומעשי של כ 15 שנים בהשקעה בשוק ההון בארץ ובעולם. בין השאר, במהלך השנים, עברתי קורסים שונים, ביצעתי למידה ומחקר עצמאי, קראתי ספרי השקעה ומאמרים אקדמיים, למדתי מנסיונם של משקיעים אחרים, קראתי פרשנויות ותחזיות באתרים כלכלים, עקבתי אחר השוק מקרוב וכו'.  באמצעות אסטרטגייה זו, אשר משמשת אותי להשקעה של הכסף האישי שלי, צברתי בהצלחה הון משמעותי לכל הדעות. בגדול, כ...

למה לא להשקיע רק בארה"ב?

  אין לראות בכתוב ייעוץ השקעות\פנסיוני\פיננסי המתחשב בצרכיו, נתוניו, מצבו הכספי, נסיבות ומטרותיו המיוחדות של כל אדם, או תחליף לייעוץ כאמור. אין לראות בתוכן משום המלצה ו/או ייעוץ מקצועי מכל סוג.  בימים אילו שמדד הדגל של ארה"ב S&P500 שובר שיאים חדשים, אנחנו שומעים תחת כל עץ רענן פרסומת והמלצה להשקיע את הכסף במדד זה, אם זה את הכסף הפרטי ואם זה את הפנסיה. והציבור נוהר בהמוניו למדד המפורסם. והשאלה - האם זה הדבר הנכון לעשות? האם זה נכון לרכז את כל ההון במדינה אחת, חזקה ככל שתהיה?!? אני חושב שהתשובה היא - לא! תחילה אסקור את הטענות של המצדדים בהשקעה בארה"ב בלבד: שווי השוק של מניות ארה"ב הוא למעלה מ 50% מהשווי העולמי. בהשקעה בשוק המניות של ארה"ב אפשר לקבל פיזור מעולה בהשקעה בסקטורים ותעשיות מגוונים. להרבה מהחברות שנסחרות בארה"ב ישנם רווחים שמקורם מחוץ לארה"ב. בשנים האחרונות היתרון של הפיזור מתעמעם מכיוון שהקורלציה בין השווקים השונים עלתה. טיעונים אלה נרא...