למה לא להשקיע רק בארה"ב?

 

אין לראות בכתוב ייעוץ השקעות\פנסיוני\פיננסי המתחשב בצרכיו, נתוניו, מצבו הכספי, נסיבות ומטרותיו המיוחדות של כל אדם, או תחליף לייעוץ כאמור. אין לראות בתוכן משום המלצה ו/או ייעוץ מקצועי מכל סוג. 

בימים אילו שמדד הדגל של ארה"ב S&P500 שובר שיאים חדשים, אנחנו שומעים תחת כל עץ רענן פרסומת והמלצה להשקיע את הכסף במדד זה, אם זה את הכסף הפרטי ואם זה את הפנסיה. והציבור נוהר בהמוניו למדד המפורסם.

והשאלה - האם זה הדבר הנכון לעשות? האם זה נכון לרכז את כל ההון במדינה אחת, חזקה ככל שתהיה?!?

אני חושב שהתשובה היא - לא!

תחילה אסקור את הטענות של המצדדים בהשקעה בארה"ב בלבד:

• שווי השוק של מניות ארה"ב הוא למעלה מ 50% מהשווי העולמי.
• בהשקעה בשוק המניות של ארה"ב אפשר לקבל פיזור מעולה בהשקעה בסקטורים ותעשיות מגוונים.
• להרבה מהחברות שנסחרות בארה"ב ישנם רווחים שמקורם מחוץ לארה"ב.
• בשנים האחרונות היתרון של הפיזור מתעמעם מכיוון שהקורלציה בין השווקים השונים עלתה.

טיעונים אלה נראים משכנעים ומושכים אבל לדעתי הם שטחיים ואסביר למה בהמשך. לדעתי פיזור בינלאומי הוא קריטי לבנייה נכונה של תיק השקעות - פיזור על פני נכסים שאינם מתואמים באופן מושלם, מאפשר מצד אחד להגדיל את התשואה מבלי להגדיל את הסיכון או לחלופין להקטין את הסיכון ללא הקטנת פוטנציאל התשואה. פיזור תיק ההשקעות על פני נכסים שונים לא קורלטיבים הוא הארוחת חינם היחידה בשוק ההון כי בד"כ הגדלת פוטנציאל התשואה דורשת הגדלת הסיכון.

הבעיה של משקיעים היא שהם תמיד יסתכלו על החלק בתיק (לצורך העניין השקעה במדינה מסויימת) שלא הניב ביצועים טובים לאחרונה וידמיינו מה התוצאה הייתה יכולה להיות אם היו משקיעים במשהו אחר שביצועיו היו יותר טובים. בתיק שמפוזר בצורה טובה - תמיד יהיה חלק שלא מבריק בביצועים, זה סימן שהתיק מפוזר היטב! הבעיה שלא ניתן לנחש מראש איזה מדינה תשיא תשואות טובות יותר מהנתונים ההיסטוריים. התנהגות של "רדיפה אחר תשואה" המאופיינת בהשקעה בנכסים שהשיאו תשואות טובות לאחרונה היא בד"כ התנהגות הרסנית לתוצאות תיק ההשקעות!

חשוב להבין, נכס שמחירו יקר פוטנציאל התשואה העתידי שלו נמוך ולהפך. נכס שמחירו זול, פוטנציאל התשואה העתידי שלו גבוה. אמנם זה לא "מדע מדוייק" אבל מחיר הנכס יכול לתת לנו הערכה טובה לתשואה העתידית הצפוייה. מכפיל הרווח הנוכחי של השוק יכול לתת לנו הערכה לא רעה מה התשואות שנקבל ב 10 שנים הקרובות. התשואות נוטות להתכנס לממוצע הרב שנתי. חלק גדול מהמשיכה של משקיעים להשקעה בארה"ב היא התשואה שהתקבלה לאחרונה אך כאמור המחיר הנוכחי של המניות בארה"ב לא מבשר טובות. התשואה העודפת של המניות בארה"ב ב 30 שנה האחרונות לא נובעת מכך שהחברות שם עשו רווחים יותר גדולים אלא פשוט כי המחירים של המניות בארה"ב התייקרו יותר בהשוואה לשאר העולם. מחירי המניות לא יכולים להתייקר ללא גבול. האם זה אומר שהמניות בארה"ב יתרסקו? לא בהכרח, אבל סביר שהתשואות העתידיות שיתקבלו יהיו נמוכות יותר.

אכן בשנים האחרונות אנחנו רואים עלייה בקורולציה בין השווקים בגלל היבטים של גלובלזציה, ולשווקים השונים יש נטיה לעלות, לרדת ואף להתרסק ביחד. אך קורלציה בטווח הקצר לא מבטלת את יתרונות הפיזור בטווח הארוך. פיזור על פני שווקים שונים מוריד למינימום את הסיכון של השקעה במדינה בודדת אשר התשואות שלה בטווח הארוך יהיו נמוכות. בטווח הארוך, שווקים שונים לא נוטים להתרסק יחד באותו זמן, בטווח הארוך מה שקובע הוא הכלכלה הספציפית של אותה מדינה.

ב 100 שנה האחרונות משקיעים שריכזו את כל הונם במדינה ספציפית ראו את ההון נמחק ברובו - אם זה יפן בשנות ה 90, גרמניה, רוסיה וצרפת במלחמת העולם השנייה, ארה"ב בשנות ה 30. אם אתם חושבים שארה"ב של היום חסינה לתרחיש כזה, לדעתי אתם עושים הערכת חסר. מה שחשוב לצבירת הון הוא מה קורה בטווח הארוך ופחות מה קורה בתנודות קצרות הטווח של השוק. כאמור אנחנו לא יכולים לנחש מראש איזה מדינה תניב תשואה גבוהה יותר ופה היתרון של הפיזור. ישנן עדויות שהקורלציות בין השווקים עלו בעיקר במניות צמיחה גדולות ופחות במניות ערך או במניות ערך קטנות, גם בשווקים מתעוררים נצפית קורלציה נמוכה יותר אל מול השווקים המפותחים ובכללם ארה"ב ולכן הוספת מניות מסוג זה אף מגדילה את הפיזור.

בואו נסתכל קצת על נתונים, מ 1950 עד 1989, תשואת מניות ארה"ב פיגרה ב 2.65% ריאלית לשנה אל מול מניות מחוץ לארה"ב. בשנים 2000-2009 ("העשור האבוד"), תשואת מניות ארה"ב הייתה מינוס 2.25% ריאלית לשנה, כאשר תשואת מניות מחוץ לארה"ב היתה פלוס 1.01% ריאלי. אם מסתכלים בחלונות של 10 שנים (בתזוזות של שנה) משנת 1900 עד שנת 2022, תשואת מניות ארה"ב הביסה את תשואת המניות מחוץ לארה"ב רק ב 59% מהמקרים. תשואת מניות ארה"ב אל מול מניות בינלאומיות נוטות להיות ציקליות כלומר אחרי תקופה של ביצועים טובים יותר של ארה"ב אל מול שאר העולם, בד"כ המצב התהפך וחוזר חלילה. אנחנו לא יכולים לחזות למשך כמה זמן יימשך כל מחזור כזה ומתי תהיה נקודת השינוי...

באשר לטענה שהשקעה בארה"ב בלבד מספקת פיזור נאות על פני סקטורים ותעשיות - הטענה הזו פשוט לא נכונה. מדד S&P500 מוטה בעיקר למניות צמיחה טכנולוגיות גדולות, נכון לכתיבת שורות אילו כ 30% ממדד S&P500 הוא סקטור הטכנולוגיה, כאשר 7 מניות בלבד תופסים את רובו של הסקטור! המדד אינו מספק חשיפה מספקת לסקטורים כגון חומרי גלם, סחורות ותשתיות. עובדה זו גורמת לכך שהמדד רגיש לתנאים כלכלים המשפיעים על מניות מסוג זה. כמו שראינו בשנת 2022, הסיכון התממש בשל עליית האינפלציה והריבית, והמדד ספג הפסדים קשים. זאת ועוד, החברות המובילות נמצאות תחת עינו הבוחנת של הרגולטור בשל הכוח הרב שצברו, וזה לא בלתי סביר להניח שיגיע היום בו יושתו עליהן מגבלות... מחקרים מראים שמניות בעלי מאפיינים שונים מגיבים באופן שונה לתנאי שוק שונים, בשוק יש מניות מסוגים שונים כגון מניות צמיחה, מניות ערך, מניות קטנות, מניות גדולות וכו' ולכן פיזור התיק לכל הפחות בפיזור גאוגרפי עולמי, לעניות דעתי יתרום לכל הפחות בהיבט של הסיכון ויתכן גם בהיבט של התשואה. צריך לזכור, כאשר התיק יורד ב 50% , נדרשת 100% עליה כדי לחזור למצב המקורי ולכן אם ניתן למנוע את ההפסד מראש, זה עדיף.

באשר לטענה כי למניות של חברות בארה"ב יש רווחים מחוץ לארה"ב ולכן הפיזור הזה מספק, במציאות המניות בארה"ב נעות בקורלציה למניות ארה"ב שלהן אין רווחים משמעותיים מחוץ לארה"ב כי מניות של מדינה מסויימת חשופות לסיכונים כלכליים, חברתיים ופוליטיים של אותה מדינה. על פי אותו הגיון מכיוון שחברות במדינות מחוץ לארה"ב מקבלות רווחים ממכירות בארה"ב לכן לא צריך להשקיע בחברות בארה"ב?!?. חשוב לזכור כי חברות בינלאומיות בד"כ מנטרלות חשיפה למטבעות, דבר שהוא לא בהכרח רצוי לתיק ההשקעות מכיוון שגיוון מטבעי מהווה פיזור ראוי ומועיל. דבר נוסף, פיזור בינלאומי מספק גידור כנגד אינפלציה של מדינה מסויימת מכיוון שאינפלציה במדינה אחת לא בהכרח משליך ומשפיע על אינפלציה במדינה אחרת. לסיכום, פיזור על פני מדינות הוא חשוב ומשמעותי לתשואות ולסיכון הגלום בתיק ההשקעות ולא ניתן לחקות אותו על ידי מניות מקומיות עם רווחים בינלאומיים.

אכן, לפזר את ההשקעה על פני כל העולם יכולה להיות החלטה לא קלה בהתחשב בתשואות המצויינות שעשה השוק בארה"ב בעשור האחרון אך לדעתי זו ההחלטה הנבונה והאחראית. תזכרו, תשואות עבר לא מעידות על תשואות עתיד. התמחור, בסופו של דבר, משנה.

מה דעתכם על פיזור בינלאומי? איך התיק שלכם מפוזר? כיתבו לי בתגובות.