האם קרן כספית ופקדון הם השקעה טובה?

אין לראות בכתוב ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו, נתוניו, מצבו הכספי, נסיבות ומטרות השקעתו המיוחדות של כל אדם, או תחליף לייעוץ כאמור. אין לראות בתוכן משום המלצה ו/או ייעוץ מקצועי מכל סוג.

בשנה האחרונה ישנה פריחה בהשקעה במוצרי פקדונות וקרנות כספיות. טוב, הסיבה די ברורה, הריבית עלתה בחדות והציבור שכנראה לא טרח להתעסק בנושא שהריבית היתה אפסית והתשואה בהתאם, התעורר ומזרים מילארדים למוצרים אילו.

הפוסט הזה בא לענות על השאלה - האם הציבור "עושה בשכל"? האם המוצרים האלה הם מקום טוב להיות בו? מה מקומם של מוצרים אילו בתיק הנכסים של האדם? אנסה להעביר את תפיסת העולם שלי בנושא.

בתחילה, כמה משפטים בקצרה על מהם מוצרים אילו:

• פיקדון - מוצר המאפשר להפקיד בתאגיד בנקאי סכום כסף לתקופה מוגדרת בתמורה לריבית ולהבטחה להחזרת הקרן בסוף התקופה. הפקדון יכול להיות צמוד למדד (שזה אומר שהקרן וגם הריבית יהיו צמודים לאינפלציה), או פקדון בריבית קבועה או פקדון בריבית משתנה (בד"כ צמוד לריבית הפריים בניכוי מרווח).
• קרן כספית - היא קרן נאמנות שנסחרת בבורסה שניתן לקנות ולמכור בה יחידות בכל יום מסחר, הקרן מאגדת משקיעים רבים למטרה אחת. קרן כספית משקיעה במק"מ, אג"ח מדינה ופקדונות, לטווח קצר של עד 90 יום. בשל אלמנט הגודל הקרן יכולה לקבל הצעות בריבית גבוהה יותר מאשר המשקיע בודד. תשואת הקרן הכספית תעקוב בממוצע אחר ריבית בנק ישראל.

בגדול, גם הפקדון וגם הקרן כספית הם מוצרים סולידיים, עם רמת סיכון נמוכה מאוד. ישנם הבדלים נוספים בין המוצרים, בין השאר, של דמי ניהול, מיסוי ועוד. אך בפוסט זה ארצה להתמקד פחות במאפיינים הספציפים של כל מוצר אלא יותר בקבוצה.

אז בואו נבדוק תחילה מה קורה בשטח, לפי דו"ח החטיבה למידע וסטטיסטיקה של בנק ישראל, נכון לנובמבר 2022, תיק הנכסים שבידי הציבור שווה 4851 מילארד שקל! 

איך התיק הזה מתחלק בין הנכסים השונים:

מה אנחנו למדים מהדו"ח הנ"ל - קרוב ל 50% מנכסי הציבור יושבים במוצרים מאוד סולידים ברמת תשואה ריאלית שלילית או אפסית! - 41% במזומן ופקדונות, 6.6% באג"ח ממשלתי סחיר, 1.7% במק"מ.  כנראה שהתשואה באג"ח ממשלתי לא סחיר לא הרבה יותר טובה. רק 25% השקעה במניות, מתוכן 10.2% בחו"ל ו 14.8% בארץ. במהלך שנת 2022 גוייסו כ 33 מילארד שקל לקרנות הכספיות, כאמור מהציבור שישב עד כה במזומן, במרדף אחרי התשואה, לאחר המהלך של עליית הריבית.  בבדיקה של נתונים היסטוריים, מוצאים כי הרכב זה של תיק הנכסים מתקיים גם בשנים קודמות וזו לא תופעה של השנה האחרונה.

אז מה הבעיה במצב הזה? 

הבעיה היא שמחצית מהונו של הציבור נשחק תחת האינפלציה, ההון לא שומר על כוח הקנייה שלו. דוגמה יפה להשפעת האינפלציה - 1 דולר ארה"ב במונחי שנת 1900, שווה היום כ 3 סנט, כלומר איבוד של 97% בכוח הקנייה. והדבר נכון לא רק למצב של היום, בו הריבית במשק גבוהה והאינפלציה גבוהה (הריבית נוטה לעלות כדי לרסן את האינפלציה), אלא גם במצב בו הריבית נמוכה (ואינפלציה נמוכה) - התוצאה היא אותה תוצאה, תשואה ריאלית אפסית.

השקעה לאורך זמן בקבוצת מוצרים זו, במקרה הטוב תשמור על הקיים. אין מה לדבר כאן על הגדלת ההון. 

בראייתי, רכישת נכסים בקבוצה זו רלוונטית רק למקרה שיש צורך ספציפי בטווח הקרוב (ולכן לא רוצים לסכן את הכסף בשוק המניות), או לטובת קרן חירום (סכום שמשמש ככרית בטחון למקרה קיצון, כגון אבטלה, הוצאה בלתי צפויה וכו').

לדעתי זה פספוס גם ברמת המדינה וגם ברמה האישית של הפרט. אם בעשור האחרון זה "לא היה נורא" (לכאורה) כי לא הייתה אינפלציה, אז בשנה האחרונה האינפלציה הרימה ראש ומכה ללא רחם בהר השקלים הזה. כאשר היום הצרכנים נאבקים בעלויות מחיה שהולכות ועולות בכל תחומי החיים, זה באמת פספוס גדול לא לרתום את ההון הזה לטובת ההתמודדות עם ההוצאות הגדולות במהלך החיים - רכישת דירה, רכישת השכלה, חופשות, מוצרי צריכה יקרים, עזרה לילדים בתחילת החיים וכו'.

לכן מה המסקנה? שעל מנת לעמוד בהוצאות אילו, צריך לתת לכסף לעבוד, וכמה שיותר מוקדם יותר טוב.

וממה נובע המצב הזה? מחוסר בחינוך פיננסי. הישראלי הממוצע לא רוכש חינוך פיננסי מסודר במהלך חייו. לא במערכת החינוך ולא בכלל. כן, יש כאלה שזה בא להם באופן טבעי וזה נושא שמעסיק אותם, או אם נולדת למשפחה הנכונה ששמו על זה דגש, אבל רוב הציבור לדעתי מתנהל ללא תוכנית מסודרת וחזון לגבי הצמיחה הכלכלית של היחיד או התא המשפחתי וחבל. כי יש לזה השפעה דרמטית על איכות החיים. בעידן שתוחלת החיים הולכת ועולה, מי שישכיל לרכוש חינוך פיננסי ויפעל בהתאם לגיבוש תוכנית כלכלית-פיננסית ארוכת טווח יצליח להתמודד עם האתגר הזה, בצורה יותר טובה, לרווחתו ולרווחת היקרים לו.

אז אם אתה קורא את הפוסט הזה ומרגיש שאתה לא "שם" ורוצה לעשות שינוי, כדי לדאוג לעתיד הכלכלי שלך, אני כאן בכדי לעזור לך לרכוש את הידע הפיננסי הזה, ולבנות ביחד איתך את התוכנית הנדרשת. 

כיועץ ומתכנן פיננסי מוסמך CFP, וחבר לשכת המתכננים הפיננסים בישראל, שהיא הלשכה המייצגת בישראל את הארגון הבינלאומי לייעוץ פיננסי FPSB, אני פועל בהתאם למתודה סדורה לבניית תוכנית כזאת. נקודת המוצא של התהליך היא הגדרת מטרות החיים של היחיד\המשפחה, בדומה למטרות שהזכרתי לעיל. לאחר שהבנו לאן אנחנו רוצים להגיע, נוכל לבצע את הפעולות הבאות:

• נמפה מצב קיים - מיפוי נכסים (פיננסי, פנסיוני, נדל"ן וכו') והתחייבות, מיפוי הכנסות מול הוצאות, מיפוי ביטוחים.

• נתכנן את השינויים הנדרשים במצב הקיים בכדי לעמוד במטרות החיים שהוגדרו. ההמלצות יעסקו בכל ההיבטים היכולים להשפיע על היכולת לעמוד במטרות - תכנון השקעות, תכנון מס, ניהול סיכונים וביטוח, תכנון פנסיה ופרישה, תכנון העברה בין דורית.

והכל בהתאם לקוד האתי של הארגון - האינטרס של הלקוח בקדימות, כנות ויושרה, אובייקטיביות, הגינות ושקיפות, מקצוענות, כשירות, סודיות וחריצות.

בנייה של תוכנית כזו ויישומה, יגדיל את הסיכוי לעמוד במטרות החיים והחלומות שכל יחיד או משפחה מגדירים לעצמם. צריך להיות ברור, שלא מדובר ב"זבנג" וגמרנו, אלא בתהליך מתמשך, אשר בו לאחר יישום התוכנית הראשונית, יש לבצע מעת לעת בחינה מחודשת, על מנת לוודא שהצעדים שישמנו מקרבים אותנו למימוש המטרות ולתקן בהתאם למציאות המשתנה. 

כאמור, אני חושב ומאמין שכניסה לתהליך כזה של למידה, רכישת ידע ותכנון הפן הכלכלי-פיננסי בחיים, יכול באמת לשנות חיים של יחיד או משפחה. 

שיהיה לכולנו בהצלחה,

איציק אהרוני,

יועץ ומתכנן פיננסי CFP