הגביע הקדוש - מדד עולמי פסיבי בחסכון ארוך הטווח

אין לראות בכתוב ייעוץ השקעות\פנסיוני\פיננסי המתחשב בצרכיו, נתוניו, מצבו הכספי, נסיבות ומטרותיו המיוחדות של כל אדם, או תחליף לייעוץ כאמור. אין לראות בתוכן משום המלצה ו/או ייעוץ מקצועי מכל סוג. 

מבוא

ב-1 ביולי 2024 עומדת להכנס לתוקף רפורמה במבנה מסלולי ההשקעה בחסכון ארוך הטווח בישראל. העדכון לרשימת מסלולי ההשקעה מבוצע כחלק מיישום המלצות הוועדה הציבורית בנושא הוצאות ישירות בניהול השקעות בראשות פרופ' ישי יפה. הרפורמה תרחיב את האפשרות להצעת מסלולים בניהול פסיבי (עוקבי מדדים) וכן מסלולים בהם תהיה השקעה בנכסים סחירים בלבד, על מנת לצמצם את מרכיב ההוצאות הישירות בניהול ההשקעות. רשימת מסלולי ההשקעה העדכנית נועדה ליצור אחידות בין מסלולי ההשקעה המוצעים כדי לאפשר לציבור להשוות בין גופים מוסדיים\מסלולים שונים.

בפוסט זה ארצה להתמקד בשינוי הנוגע למסלולים הפסיביים והאם הוא פותר את הבעיות הקיימות היום.

לפני שניגש לעניין עצמו, כמה מילים על ניהול פסיבי - ניהול השקעות פסיבי הוא ניהול שבו מבוצע מעקב אחרי מדד במטרה להשיא את תשואת המדד ולא מעבר לכך. מדד מייצג אוסף נכסים בעלי מאפיינים משותפים כגון סוג הנכס (מניות\אג"ח), גאוגרפיה, סקטור וכו'. לעומת זאת, בניהול אקטיבי מנהל ההשקעות נוקט בגישת השקעה שמטרתה להכות את תשואת המדד. בין הפעולות שיבצע מנהל אקטיבי יהיו למשל בחירת מניות ספציפיות ותזמון שוק (קביעת אחוז החשיפה לשוק בכל רגע נתון). ממחקרים שבוצעו בעשרות השנים האחרונות, התגלה שרוב המנהלים האקטיביים, בפועל לא מצליחים להשיא תשואה עודפת על המדד וככל שטווח ההשקעה ארוך יותר אחוז המנהלים שעומדים בכך קטן עד כדי מספר אחוזים חד ספרתי נמוך. אנחנו לא נדע לבחור מראש את המנהל המצטיין, כי זה שמנהל מסויים השיא תשואה טובה בעבר לא מבטיח לנו כלום לגבי העתיד. בפועל ההובלה בתשואות מתחלפת בין המנהלים כאשר כל תקופה מנהל אחר מוביל. זאת ועוד, ניהול אקטיבי הוא יותר יקר ולכן פוגע יותר בתשואה המתקבלת. 

ולכן כאשר יש לנו טווח השקעה ארוך, כמו שיש לנו בחיסכון לפנסיה, האסטרטגיה הנכונה, לעניות דעתי היא אסטרטגיה פסיבית.
ואכן הציבור מכיר ביתרונות של ההשקעה פסיבית, ומצביע ברגליים. עשרות מיליארדים נויידו בשנים האחרונות למסלולים פסיביים, בעיקר למסלול מדד S&P500. במיוחד בדור הצעיר, שכבר מתחנך על תזת ההשקעה הפסיבית, ישנה דרישה למסלולים פסיביים גם בפנסיה, גם בגמל וגם בהשתלמות.

המצב הקיים

המסלולים הפסיביים הקיימים היום:

• מסלול S&P500.

• לצד מסלול ה S&P500 נמצא מסלולים נישתיים המתמקדים בסקטור מסוים, למשל

• מסלול נאסד"ק - המורכב מ 90% מדד נאסד"ק, 5% מדד IT שבבים ותוכנה ו-5% מדד שירותי תקשורת, אינטרנט טלקום ומדיה.

• מסלול טכנולוגיה ו AI - המורכב מ 70% מדד נאסד"ק, 20% חברות המשתמשות בטכנולוגיות AI, ו 10% מדד טכנולוגיה אירופה.

• מסלול "טכנולוגיה של המחר" - המורכב מ 85% מדד נאסד"ק, 7.5% חברות תוכנה, 7.5% סמיקונדקטור.

הבעיות במצב הקיים

אני מזהה 3 בעיות במצב הקיים:

• המסלולים הקיימים לא מספיק מפוזרים - מסלול ה S&P500 הינו מסלול שמוטה בעיקרו למניות צמיחה טכנולוגיות בארה"ב. זה שהתשואות בארה"ב היו טובות בעשור האחרון, לא מבטיח לנו כלום לגבי התשואות בעתיד וכבר היו תקופות בעבר שה S&P500 אכזב ("העשור האבוד"). אנחנו לא יודעים מהיכן תגיע התשואה בעתיד ולכן אנחנו צריכים להיות בכל מקום. כתבתי על זה בהרחבה כאן למה לא להשקיע רק בארה"ב. מה שנכון לגבי ה S&P 500 נכון שבעתיים בהיבט הזה, לגבי מסלולים המתמקדים בסקטור ספציפי כנ"ל.

• בחירת המדדים נתונה בידי מנהל ההשקעות - כיום מנהל ההשקעות בוחר את המדדים שירכיבו את המסלול. בחירת מדדים וסקטורים ספציפיים כמוה כבחירת מניות ספציפיות, וזה בהחלט בגדר ניהול אקטיבי, שמפספס את כל הפואנטה של ניהול פסיבי.
  ואיזה מדדים יבחר המנהל? מדדים שעשו תשואה טובה לאחרונה, מדדים שהינם הטרנד האחרון בכותרות, מדדים שכולם מדברים עליהם (טכנולוגיה, AI, רובוטיקה וכו'). נראה שמה שמוביל את המוסדיים הוא איזה מסלול יגייס יותר כספים, לעניות דעתי זו לא אסטרטגיה שמיטיבה עם החוסכים לפנסיה.

• אין ודאות ליציבות המסלול לאורך זמן - מסלול פסיבי כשמו כן הוא, אמור להיות פסיבי וקבוע לאורך זמן, ללא שינויים. ומה קורה בפועל? המסלולים משתנים כאמור כל שני וחמישי, לפי טרנדים וכותרות ומה שימכור יותר. אתה קם יותר בהיר אחד ומגלה שהרכב המדדים במסלול השתנה, למה? ככה! ככה לא עושים השקעה פסיבית!

השינוי ברפורמה

השינוי הצפוי ברפורמה - כל מסלול פסיבי יכיל 3 מדדים לפחות והחשיפה לכל אחד מהמדדים במסלול לא תפחת מ-10% ולא תעלה על 50% מנכסי המסלול. השינוי בא להבטיח שהמסלול יהיה מפוזר יותר ולא יתרכז בסוג נכס ספציפי.

האם השינוי פותר את הבעיות ומה הפתרון הנכון

לעניות דעתי הרפורמה היא צעד בכיוון הנכון, אבל היא לא פותרת את כל הבעיות.

באשר לבעיה הראשונה, הפיזור הלא מספק, אכן השינוי יגדיל את הפיזור ויוריד את התלות של המסלול במדינה(S&P500 הוחרג) או בסקטור ספציפי. נראה שהרפורמה לא נותנת מענה ל 2 הבעיות הנוספות - יש בחירה אקטיבית של מדדים ואין הבטחה של יציבות המסלול, כלומר מנהל ההשקעות יכול לבחור מדדים ככל העולה על רוחו, ולהחליף אותם חדשות לבקרים ללא בקרה.

מה אני מציע? אני מציע לחייב את המוסדיים להציע לחוסכים מסלול עולמי פסיבי העוקב אחר מדד MSCI ACWI . אם המוסדי רוצה להציע מסלולים פסיביים נוספים הוא רשאי לעשות זאת ע"פ הכללים, אבל בנוסף הוא חייב להציע את המסלול העוקב אחר MSCI ACWI.

מהו מסלול MSCI ACWI? המדד מכיל 2,840 מניות בשווי שוק גדול ובינוני של חברות בפיזור גיאוגרפי ב 23 מדינות מפותחות ו 24 מדינות מתפתחות ומכסה כ 85% מהמניות הניתנות להשקעה.
לא ברור לי מדוע רשות שוק מנסה להמציא את הגלגל ומסתבכת בהגדרות מוזרות של מספר מדדים ומשקלם במסלול, כאשר קיים כבר מנגנון מובנה שעושה זאת - השוק עצמו! מדד ה MSCI ACWI מייצג את השוק כולו והשוק כבר קבע מה המשקלים הנכונים של כל מדינה\סקטור וכו', אין צורך בהגדרה מיוחדת. זאת ועוד, השוק גם יודע לתקן אוטומטית את המשקלים האילו לאורך זמן, כתלות בשינויים בשווי שוק של מדינות וסקטורים שונים (בניגוד למסלול שיורכב ממדדים שונים ויידרש להתערבות המנהל כדי לאזן אותו).

לסיכום, אני חושב שמסלול MSCI ACWI הוא המסלול האולטימטיבי להשקעה פסיבית, מכיוון שהוא מפוזר בצורה מקסימלית על פני כל העולם, הוא מאזן את עצמו אוטומטית להתפתחויות בשינויים בשווי השוק של מדינות וסקטורים והוא אינו תלוי בשיקול הדעת של מנהל אקטיבי (שיקולי השקעה ושיקולי מכירה).

ולכן, בהתאם לנ"ל, אני חושב שצריך לחייב את המוסדיים להציע את מסלול ה MSCI ACWI כמסלול חובה, שישאר קבוע לאורך זמן ולא ניתן לשינויי.